קטגוריה: בלוג

זה היה המשפט הראשון שאמרה לי גלית בשיחתנו הראשונה.

זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את המשפט הזה,
יכול להיות שהוא מגיע יותר מהצעירים שבינינו, אבל בכל הגילאים
אנשים רוצים להבין את המשמעות לחיים של כולנו ושלהם בפרט.
"בלי תחושת משמעות אין לי בשביל מה לקום בבוקר", "אני מרגישה רק עוד בורג קטן במערכת…"
מחקרים מראים כי המשמעות החיים חשובה לא פחות מהאושר וכי מקור תחושת המשמעות
והעליה במצב הרוח ובאנרגיה הכללית של האדם, קשורה ישירות לעשייה רחבה יותר,
כלומר, לאו דוקא עבורי אישית, אלא תרומה כלשהי לכלל / לאחר.

מרגיש שהגיע הזמן לחפש את המשמעות עבורך?
נתחיל בזה שחשוב לזכור כי לכל אחד מאיתנו יכולים להיות כמה שורשים למשמעות האישית.
המשמעות יכולה להיות קשורה ליעוד שלך, לאיתור 'הדבר האמיתי', אותו דבר פנימי עמוק –
אשר יהפוך למטרה שאתה מציב לעצמך.

לאחר שמלאתי כמה תפקידים בתחומי הניהול, הרגשתי שמיציתי את התחום הניהולי
והתקדמתי ליעוד הבא שלי: טיפול רגשי והנחיית קבוצות.
יעוד זה עשיר ומגוון וממלא את עולמי כבר מעל 15 שנים.
שימו לב שכמעט בכל תחום שתבחרו תגלו שהיעוד מהווה לנו מטרה הקשורה לעוד אנשים –
אם זה משפחה, זוגיות וכו'.
כך שבעצם, המטרות שלנו מביאות אותנו לידי לקיחת אחריות כלשהי.

נכון שאנחנו לא נהנים לאורך כל הדרך ב 100% מהעבודה שחלמנו עליה, מהמשפחה שלנו ומהזוגיות?
ברור כי הדרך למשמעות שלנו אינה כולה 'גן עדן',
אבל כל מה שאנחנו מתאמצים עבורו, השרות שלנו, הנתינה, ההשפעה, נותן לנו את תחושת המשמעות.
כן, גם כשאנחנו דואגים ומסייעים לאנשים אחרים, או מטפלים בגינה, בבעל חיים – יש לנו תחושת מטרה ומשמעות.

רוצה להבין מה המטרה שלך בחיים כעת? תבחן למי אתה מסייע, על מה אתה לוקח אחריות?

למצוא מקום / אנשים / חברה / קבוצה / קהילה… אליו תהיה לנו תחושת שייכות:
אנחנו יצור חברתי, נולדנו וגדלנו לתוך חברה – לא במקרה.
מיום שנולדנו אנו זקוקים לאנשים שידאגו לנו לצורך מחייתנו, שלא כמו חלק מבעלי החיים שנולדים
ומיד מפרנסים את עצמם.
בני האדם אנו זקוקים אחד לשני לצורך הזנה, לבוש, התפתחות, ידע וכמובן גם להתפתחות האישית.
לכן, המצבים בהם נחוש תחושת משמעות ללא קשר למערכת יחסים אנושית כלשהי הם דיי נדירים.
בחלקה, תחושת המשמעות קשורה להערכה של הסביבה, להשוואתיות, ליכולת לסייע לאחר או להעלות בו חיוך.
זה לא משנה מה תפקידך בארגון, חשוב לך שישימו לב אלייך, שתהיה משמעות למה שאתה עושה,
אפילו אם תפקידך מסתכם בשכפול דפים עבור מישהו – ה"תודה", החיוך יתנו לך תחושה שאתה מוערך, לכולנו חשוב להרגיש שמה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו מבצעים את תפקידנו, מועילים ומוערכים ע"י האחר,
שאתה חלק מהארגון כולו, ממשהו גדול ממך. אינך בודד.

לעבור שינוי ולהתעלות מעל דברים שאתה 'תקוע' בהם – במודע או שלא במודע
כאשר אנו מחפשים משמעות, אנו מכוונים גבוה, למשהו שמעבר לאדם אחד, לעצמנו. משהו הגדול ממני.
ברגע שתחשוב על היותך חלק ממשהו שמשמעותי ו/או תורם להרבה אנשים,
כבר תחוש התרוממות רוח, התעלות, שייכות, חלק ממשהו נעלה, יצירתי.
החיפוש אחר משמעות היה קיים משחר האנושות והתבטא בדרכים שונות.
הדתות מדברות על זה, תאוריות שונות מדברות על המשמעות, על היווצרות היקום,
ולא במקרה התפתחו לא מעט אגדות על אנשים עם כוחות מיוחדים…
ניתן להתחבר לתחושת התעלות בעזרת שיטות שונות האפשריות לכולנו, בכל רגע.
לדוגמא- דמיון מודרך, מדיטציות שונות, אם בשתיקה, אם בשירה או בריקוד, בחיבור לטבע,
באהבה, מדיטציות דינאמיות שונות וכו'…
באמצעות אלה יכול אדם לעשות 'סדר פנימי' חדש, לשנות את ה'סיפור' שלו (הנושא יורחב בהמשך),
את תפיסת עולמו, את סדרי העדיפויות שלו, את ההעדפות האישיות שלו.
הפרופורציות וההסתכלות על טפל ועיקר יכולה להשתנות לחלוטין בעקבות ההתעלות,
כך גם החיבור לאחרים, ליקום, למשהו הגדול מאיתנו.
חיבור אשר יכול להביא את האדם כפרט למחשבה פחות אגואיסטית ולהביאו
להיות בהשפעה, בנתינה, בהתחשבות ובעזרה לזולת.

ומה הדבר שאת רובנו מחבר הכי חזק לתחושת ההתעלות? חיבור לטבע!

התפתחות וצמיחה אישית, מודעות, רוחניות והתפתחות מקצועית
הצמיחה וההתפתחות הן קודם כל, התקדמות, לא לעמוד במקום הרי לא לשם כך הגענו לכאן.
הקפיצות בהתפתחות שלנו יכולות להתרחש בעקבות רצון, תשוקה,
החלטה להגיע או ל'משהו אחר', להיות ב'מקום אחר', או כתוצאה מ'בעיטה' שהחיים נתנו לנו.
לדוגמא- אדם יכול להחליט ללמוד ולהתפתח בקריירה, או אפילו רק להציע עצמו לתפקיד אחר
אבל אם לא יפעל, יתכן שייכפה עליו מצב של פיטורים ('בעיטה' מהחיים) ואז ייאלץ ללמוד משהו,
או להציע עצמו לתפקיד שלא העז להציע לפני כן.

ויש כאלה שיקחו את החוויה הקשה או הטראומה האישית שלהם ובעזרתה יתפתחו ויסייעו לאחרים.
שירית עברה חוויה קשה כאשר התפרצה אצלה מחלת נפש שהיתה סמויה.
לאחר שלמדה כיצד להתמודד עם המחלה והחלימה ממנה, החלה להרצות בפני משפחות
של פגועי נפש דומים וכן לטפל בפגועי נפש 1:1.
שימו לב כיצד שירית, שאיבדה את כל חדוות חייה, לא מצאה טעם ומשמעות לחייה,
הפכה את אותו הדבר עצמו למשמעות אמיתית לחייה.
סיפורים כאלה לא חסרים, כי כשרוצים להתחבר למהות הפנימית ולמשמעות החיים,
הדרך הכי יעילה היא להתבונן פנימה וקדימה, לבחון במה אני יכול לסייע, מה הדבר שהכי קשה לי איתו?
פעמים רבות דוקא הוא יהיה המקור שלי לצמיחה רבת משמעות.

טראומה או שינוי דרמטי מוכיחים לנו כי אנו חזקים יותר מכפי שחשבנו לפני כן.
אנשים שעברו דברים קשים, מרגישים שהם יכולים להתמודד, מגלים בעצמם כוחות שלא הכירו.
"עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".
לאחר משבר משמעותי בחיים, אנשים מתחילים לראות גם את חשיבות הדברים הקטנים בחיים,
את היופי שבדברים הקטנים.
תחשבו על "משבר הקורונה" שלימד רבים להעריך את היכולת לצאת לבית קפה / לשבת באויר הפתוח / לפגוש
חברים בטבע או אפילו בבית…
פתאום הדברים שהיו 'ברורים מאליו' מקבלים משמעות אחרת, נותנים משמעות אחרת לחיים.
ההתבוננות עליהם מעודדת, נותנת שמחה ותקווה, מעוררת אותנו לעוד.

כאשר אדם חווה טראומה או שינוי מאד דרמטי בחייו, פעמים רבות נטיית ליבו לקשרים החברתיים תשתנה.
יהיו מערכות יחסים יותר משמעותיות עבורו ויהיו כאלה שיאבדו את ערכן בעיניו ולא ישמר אותן.
יחד עם זאת, רבים יחושו רצון לשנות את פני הדברים, לחיות בעולם טוב יותר, בריא יותר וחיובי יותר
ואף ישקיעו מאמצים על מנת להיות חלק מקידום המהלכים לשינוי הכללי.
בעקבות חוויה קשה, משבר יש שיתחברו למקום הרוחני. ואיני מתכוונת דוקא לאלה החוזרים בתשובה,
אלא לחיבור רוחני מכל סוג שהוא, בהתאם למה שמתאים ומגיע אל אותו אדם בסיטואציית חייו זו.

סרוק את חייך.
מתי עשית משהו שונה?
משהו שהכניס רוח חדשה לחייך?
מה גרם לך לעשייה הזו?

התבוננות על חיי, בניית ה'סיפור' שלי.
נכון שאם מישהו אחר היה עוכב אחרייך כל חייך וכותב את סיפור חייך, באופן הכי אובייקטיבי,
מספר את העובדות כפי שהתרחשו בחייך. זה היה שונה לגמרי ממה שאתה היית כותב על עצמך?
מאז ומעולם סיפורים היוו דרך לביטוי תחושות, פחדים, פתרון לשאלות שהתחושות עליהן לא ידועות ולא חד משמעיות. לכן נוצרו כל האגדות והצ'יזבטים, אשר ניתן לראות כיצד התפתחו באופן דומה מאד בכמה תרבויות במקביל,
כאשר בזמנים ההם לא היה כל קשר בין התרבויות האלה. כיוון שזהו צורך של תת המודע שלנו.

כבני אדם אנו נוטים ליצור סיפור ולהשלים את החסר על פי תפיסתנו.
כך גם אנו בונים את הסיפור האישי שלנו מכל מה שחווינו, על פי השקפתנו.
חלק מהצורך שלנו במשמעות מחובר לצורך שלנו בשליטה על הדרך בה אנו מספרים את הסיפור שלנו,
הדרך בה אנו רואים אותו.
באמצעות הסיפור האישי אני בונה את הסדר שבעולמי, את המשמעות שלי ע"י הבנת העולם כולו על פי תפיסתי,
את סדר השתלשלות האירועים בחיי וכך גם את מקומי בעולם.
שימוש בהתבוננות על סיפורי האישי ובכתיבתו באופן אובייקטיבי, או לפחות מזוית ראיה שונה,
יכולה ליצור גם היא משמעות לחיינו.
אפשר לתת פירוש ממש דרמטי קיצוני לתרחיש כלשהי בחייך
ואפשר להכתירו כהצלחה מבורכת, הפירוש שלך הוא שקובע!

שים לב כיצד תספר את הסיפור האישי שלך הלאה, כאשר תצפה לקבל הבנה?
אילו חלקים תדגיש?
אילו חלקים תתאר בפירוט ואולי אפילו תגזים בתיאורם?
ואילו חלקים תסתיר / תתעלם / תקטין ממנו?

גם כשאתה מתבונן על עברך ועל הזכרונות שלך – מה ואיך אתה זוכר אותם, תלוי בתפיסת עולמך.
גם זכרון של סיטואציה מסויימת אינו 'נקי' ממעורבות רגשית שהתפתחה באותו הרגע או לאחריו,
נכון שאתה מכיר סיפורים שונים על אותה סיטואציה מאנשים שונים?
כל אחד חווה אותם וקלט אותם אחרת במערכת שלו וכך הסיפור שלו שונה על אותו מצב בדיוק, כי תלוי בתפיסת עולמו.

אם כך, העבר שלנו והזכרונות שלנו מושפעים מהסיפור שספרנו לעצמנו בזמן שהתרחשו,
אז על מנת שסיפור חיי יהיה שונה, עליי לשנות את התייחסותי לעבר, להווה וגם לעתיד.
יש הצופה אל עברו מנקודת המבט שלו, ומרגיש חסר סיכוי לגבי עתידו.
ויש הרואה את העבר בגווני ורוד, עם רוח גבית חזקה לעתיד עוד יותר ורוד.
כעת, קבלת הזדמנות להתבוננות חדשה על סיפור חייך.

כתוב אירועים משמעותיים בחייך בעבר ובהווה וגם צפי לעתיד מזוית ראיה חדשה, כזו שהיית רוצה שתהיה.

לעבודה פנימית מעמיקה ומטהרת, אשר תבהיר את המשמעות שלך חייך,
כך שתדע כיצד לפעול למענה כבר מחר בבוקר
אני מזמינה אותך לשיחת יעוץ, ללא תשלום. הרשם ונתאם . כאן>>

ואם הבנת שמה שחשוב כעת זה לבחור בעצמך, בדרך שלך, במה שנכון עבורך –
בוא לחזק את עצמך ולדייק את הדרך שלך לעצמך ע"י הקורס הדיגיטלי "הדרך לבחור בעצמי"

איזה טיפוס אתה? מה סגנון התקשורת שלך? ואיזו דמות אתה מייצג?

ישנם 4 סגנונות תקשורת אליהם מקובל להתייחס:
משימתי, מנתח, מקדם, תומך
כמובן שכל אחד מאיתנו מכיל את כל ארבעת הסגנונות.
אך השוני הוא במה שבך בולט יותר –
כמה מכל אחד מאלה חזק ושולט בהתנהלותך?
ניתוח כזה יכול לעזור לך להבין את עצמך ולכוון את עצמך טוב יותר.

היתרון הנוסף בהבנת חלוקת הטיפוסים,
הוא זיהוי הטיפוס שמולך
והבנה של מה שמוביל ומנהל אותו,
כיצד נכון יותר להתנהל מולו?

הכנתי לך קורס קצר, במתנה, כדי שתוכל לאבחן את עצמך מיד עכשיו
הכניסה מכאן>>

אחרי שתבין איזה טיפוס אתה וכיצד תוכל להבין גם את טיפוסי האחרים
וכיצד להתייחס אליהם בהתאם,
חשוב שתעבור להבנת הדמויות שאתה מייצג בכל מיני מצבים והקשרים בחיים:

בכל אדם יש כל מיני דמויות בהן הוא 'משתמש' במצבים שונים בחיים ובהקשרים שונים.
חלק מהדמויות האלה בולטות יותר, כי הן ה'קלאסיות' שלך.
נסה לזהות כאן את הדמויות שבתוכך ומתי אתה משתמש בכל אחת מהן
(בהמשך, תנסה להבין גם מדוע..?)
כמובן, שההסברים כאן הם למקרים הקיצוניים ומאד יתכן שיש בך את הדמות,
אלא שהביטוי שלה אצלך הרבה יותר מעודן, חלש.
אל תשכח שיש בך עוד הרבה מאד אלמנטים שמרכיבים את אישיותך.
אבל הדמויות שפרטתי לך כאן מרכזיות וחשובות להבנה העצמית שלך.

המרצה – דמות עליה שמענו רבות…
המרצה ישתדל לעשות את הדבר הנכון תמיד, להיות נחמד, שלא ירגישו לא בנוח מולו,
אנרגיה חיובית, וממש בהקרבה אישית למען אחרים (לפעמים עד כדי התרפסות).
גם אם מישהו יתלונן על המרצה, הוא מיד יתחבר אליו והבקורת הפנימית של המרצה תעבוד חזק.

מי הוא המבקר הפנימי שלך?
זה שמחפש את הפרפקט, כל הזמן יווה אותך לאחרים ויתן לך להרגיש לא טוב…
מכיר את כל ה'מינוסים' שלך ואת הפחדים שלך ומשתמש בהם נגדך, עצמך.
שופט פנימי כזה שמיר את כל הפגמים, במה אתה חלש ומזכיר לך מהעבר את כל הפשלות שלך.
אם לא תזהר- הוא יוכיח לך על כל דבר שהנזק שעשית בלתי הפיך 🙁
לפעמים המבקר יעיל מאד בלהניע אותנו לפעול.
אלא שהפעולה מגיעה ממקום שלילי ולכן פחות בריאה לצורך השינוי המתבקש.

ויש את הפרפקציוניסט – הדורש שהכל יהיה לא פחות ממושלם!
הוא זה שמכניס אותך למועקה כי דורש שלמות בכל דבר, לפעמים גם בדברים שפשוט לא ניתנים להשגה.
מרב דרישות למושלמות, הוא גורם לך להרגישמיואש, עצוב, חרד, מדוכא, 'משותק' גם כן יכול לפגוע בבריאותך.
נכון שלפעמים דרוש פרפקציוניזם, אבל לא כל משימה שלך קשורה לחיי אדם…

המלחיץ – יכול להיות מועיל כי זכיר לך את כל רשימת המשימות שעלייך לבצע.
אבל, הוא… מלחיץ. כל הזמן צצות לו משימות ושאלות, כמו:
מה עוד חשוב / דחוף לעשות בבית? בעבודה? עבור הקריירה שלי? עבור המשפחה?
מה עוד חשוב שילמד? שיקרא? ש…
הבנת? אין לזה סוף…
כל הזמן חי בתחושה ש"אני לא מספיק"…
ברור שמצב ברוח משתנה ברגע שהמלחיץ פעיל, אתה לחוץ, בסטרס
כמובן, שעלול לגרור גם לתופעות בריאותיות לא רצויות!

ויש בך את המגן הפרטי –
זה שנזהר ממה שמסוכן עבורך, לדעתו. כל הזמן הוא עסוק בשמירה על ביטחונך הפיזי וגם הרגשי.
מאיפה הוא מביא את הנחות הבסיס מה שמסוכן? מהרגע שבאת ממנו ומהנסיון שלך,
של משפחתך ומהסביבה בה אתה חי.
הוא מנהל את חייך 'לפי הספר': מבחינתו יש כללים ברורים ודרך אחת – השכלה, עבודה טובה, משפחה.
אינו גמיש ולא לוקח סיכונים, עושה רק מה שמקובל, הולך 'על בטוח', בלי להסתכן,
לא 'זורם' או ספונטאני. תמיד שואף להיות בשליטה!
לא מרשה לעצמו לקחת סיכון בלחיות את החיים ולהעז, אינו גמיש בהתנסויות ואין לו האומץ 'להקליל' את החיים,
או (חס וחלילה) לעשות שינוי.

אלוף ההשוואות: נהנה 'להוכיח' לך כמה השני יותר מוכשר ממך והישגיו טובים יותר.
אתה תמיד תשאר איתו במקום השני, כי תמיד יהיה מישהו מוכשר, יפה, מוצלח, או סקסי יותר.

ההורה הפנימי: כמו הורינו שחיים בתוכנו ומשתפים פעולה עם המבקר והמלחיץ…
ויש את ההורה ההגיוני: שבוחן הכל ברמה השכלית בלבד. מתעלם מהצרכים הרגשיים, מהאינטואיציה.
הכל על פי ההגיון.
בל נשכח שקיים גם ההורה האימהי: התומך, אוהב, מכיל ובנתינה אינסופית
בעצם, הצד הזה בתינה אינסופית עד כלות כוחותיו, מציל את כל העולם על חשבון עצמו,
כולם זקוקים לאנרגיה שלו יותר משהוא עצמו זקוק לה…
נדמה שזה יובי וטוב. אבל מה איתך?

החלק הילדי: קיים בכולנו, חלק מהילד שעדיין לא התבגר. הוא פשוט נמצא בתוכך.
הקושי הוא בלקבל ממנו תגובות רלוונטיות.
אותו חלק שלא מחובר למציאות היומיומית רגיש מאד ואוגר פחדים, רצונות וגם קסם אישי.
כשהילד הפנימי רגיש: במקרים רבים הוא חווה פחד נטישה, רגשותיו נפגעים בקלות רבה.
יחד עם זאת, הוא יכול לאפשר את הרגישות לאחר, יצירת האינטימיות וההתאהבות הקלילה.
כאשר הילד הפנימי שמח: הוא מלא חיים, קופצני ועליז. בעזרתו קל להתחבר לשמחה, לדמיון,
לרצונות האמיתיים והבסיסיים עימם נולדנו, וכמובן, לאינטואיציה.

אתה מוזמן כעת לשים לב להתנהגותך ביומיום, לבחון מי מהדמויות הנ"ל חזקה יותר? שולטת יותר? בולטת יותר?
ומה היית רוצה לעשות עם זה?
כיצד היית רוצה להתפתח?
לחוות שינוי?
באיזה תחום?
מה הכי בוער בך?

אשמח ללות אותך בדרך שלך, בדיוק שלך, בלהיות אתה ולהדגיש את יכולותייך.
ניתן להזמין יעוץ ראשוני איתי בשיחה טלפונית, ללא תשלום. מכאן>>

וכמובן, מומלץ לעשות לעצמך אבחון (במתנה) – איזה סגנון תקשורת אתה מבין הארבעה?

בימים טרופים אלו, התפננו בעל כורחנו לבדק בית פנימי.
הדרכים שיעזרו לך להבין ולדייק את עצמך,
וכמובן, לצאת מחוזק מהתקופה הזו.

אז…
השאלות החשובות כעת הן:
מה עושה לך זמן הקורונה בתודעה?
מה אפשר לעשות כשמבינים?
איך עוברים את התקופה על הצד הטוב ביותר?

הנה דוגמא:
כבר בטח ידוע לך שאנשים שונים קולטים את המציאות באופן שונה אחד מהשני/ה.
בקלות אפשר לראות את זה
כאשר שני אנשים מתווכחים ביניהם על נושא מסויים,
כשתקשיבו לכל אחד מהם לחוד – על אותו נושא, תופתעו לשמוע כמה צודק האחד!
אך כשתשמעו את השני תופתעו לשמוע עד כמה צודק גם הוא!
איך זה ייתכן?
כל אחד בדרכו ועל פי זוית ראייתו רואה את המציאות באופן שונה
ומתוך התפיסה שלו, הוא נשמע כל כך צודק.

ממה מושפעת התודעה?
מהכל… בכל מימד:
מהמימד החברתי-תרבותי:  מהחדשות, מההפחדות, מההרגעות, מדיווחי סרק שנפוצים מאד כיום וגם ממה שאתם שומעים עכשיו.
מחוויות ההווה והעבר שלנו: מהחוויות שעברנו בעברנו ואפילו מחוויות העבר של הורינו מלימודים שלמדנו, מהאנשים בהם אנו נתקלים וגם.. מהאוכל שאנו אוכלים ועוד.
מהמימד הפיזי:  הגובה, המשקל שלנו משפיע על הקליטה את המציאות – שימו לב כשאתם מרזים/משמינים קליטת המציאות משתנה. 
התודעה יכולה לאפשר או להגביל את מה שנראה, נבין ונדע.

יש תחומים מסויימים לכל אחד מאיתנו בהם אנו יותר "נעולים",
כלומר, לא יכולים לראות את האפשרויות…
אבל גם במצב הנוכחי, גם בזמן הקורונה
חשוב שנהיה פתוחים ובל נתייאש או נאמר "אי אפשר" או "מאוחר מדיי"
אם כך, כדי להתקדם ולפרוץ את הגבולות בהם חיית עד כה –
עלייך להתחיל קודם כל לעבוד על תודעתך.
אף אחד אחר לא יוכל לעשות את זה בשבילך,
בדיוק כפי שלא תוכל לעשות את זה בשביל מישהו אחר.
אבל אתה בהחלט יכול להוות השראה.
במיוחד אם אתה נמצא בבית עם הילדים, או משוחח עם אנשים שמבוהלים מהממצב.

שים לב,
התודעה אינה מוגבלת לחושים מסוימים (ראייה, ריח, חישה, שמיעה, אינטואיציה ועוד),
וגם לא מוגבלת לנפש, נשמה, גוף, לערות או לשינה, למודע או לתת המודע,
התודעה היא קליטת המציאות ויצירתה.
כי כל חוויה שלנו, כל קליטה שלנו בכל רובד נובעת מהתודעה שלנו.

התודעה היא כמו פירמידה:
ככל שעולים הראייה רחבה יותר
מבינים את המציאות בצורה רחבה יותר
ולכן אפשר להבין את המצב החדש והמשונה בזמן הקורונה הזה
בכל מיני דרכים
ומכאן.. להתייחס ולפעול בו בדרכים שונות.

שמעתי לא מעט אנשים מבוהלים שמרגישים שאין מוצא מהמצב הקיים,
שברור להם שהקורונה תגיע גם לביתם.
שפועלים מתוך ההיסטריה הכללית, ללא מחשבה וללא שיקול דעת.

אני מציעה לעצור לרגע.
שב רגע עם עצמך וממש תכתוב בכתב ידך:
מה עשית בעבר שהיה שונה ממה שאתה מורגל בו ולאילו תוצאות זה הביא אותך?
מה גרם לך לעשות את המשהו הזה שונה מהרגלך?
ו… מה אתה חושב על זה כעת?

יש לכולנו יכולת הסתגלות!
אבל הסתגלותך תלויה בתודעה שלך,
ביכולת שלך לאפשר לשינוי להתרחש,
לקבל ואפילו לחבק את השינוי – גם אם השינוי הזה נכפה עליך.

נכון שהקורונה נקראת כך בגלל שהיא נראית כמו כתר?
אז בואו נראה את עצמנו כמלכים אמיתיים, מלכים בליבנו, כאלה שלא זקוקים לכתר הזה
כדי להוכיח משהו למישהו…

הרי מלך אמיתי אינו כמו מלך באגדות,
מלך בימינו הוא מי שמוותר על תודעת העבד
מוותר על העבדים שתחתיו ורואה את כולם סביבו כמלכים.

בוא נלמד להנות מהזמן הזה,
להיות מלך בתודעתך
מלך של ימינו
אני מזמינה אותך להכנס להדרכה קצרה
"שינוי תודעה בזמן קורונה">>

רוצה להעמיק את התובנות שלך ?
הקורס שירחיב בנושא התודעה, ההבנה, ההתנהלות
המלך שאתה!
שיפור איכות החיים
זה בסדר ואף רצוי לשאוף לעושר ולשפע

מה היא התודעה?
מה אפשר לעשות כשמבינים?
אפשר לשנות דרך באמצע החיים?
איך מנצחים את מה שנראה לנו כקבוע עבורנו?

בעקבות המצב, הקורס הייחודי הזה
"התודעה להשגת שיפור באיכות החיים והשפע"
נמכר ב'דאנה'!!!
מה זה אומר?
שאני מבינה את המצב כיום
ומתוך רצון להתחשב במצב הכלכלי שלך / של משפחתך ובמצב הכלכלי של משפחתי
אתה תחליט מה התשלום שמתאים לך
תשלום ב'דאנה' :
רכישת הקורס על פי יכולתך , אתה בוחר כמה מתאים לך לשלם כעת!
זו הזדמנות נפלאה עבור כולנו  –
לתרגל נדיבות, אמון, נתינה וקבלה, ללא תנאי
('דאנה' תרגום מילולי = "בנדיבות ליבך")

שאלה חשובה זו העלתה רות בפגישתנו השבועית
אז מי באמת הכי משפיע? ומי שולט בך?
יש שיענו כי המחשבות משפיעות יותר מהרגשות,
אני גם מכירה כאלה שטוענים שאינם מרגישים כלל, אז שיהיה ברור –
אין אדם שלא מרגיש. יש אדם שאינו מחובר לרגשות שלו!

זו הסיבה שפותחו כל כך הרבה שיטות המדברות על
שינוי החשיבה לחשיבה חיובית, והשפעתה על הרגשות לחיוב.
הבנת התהליכים והנסיון מוכיחים שהרגשות שעולים בעקבות המחשבות – הם המשמעותיים!

בואו נתחיל מההתחלה-
תינוק – חווה את הסביבה דרך הרגש, עם הזמן מתפתחת אצלו החשיבה, הסקת המסקנות,
למידה.,, כי החשיבה מושפעת מהסביבה ומחוברת לשכל, להגיון
ההגיון- הוא זה שמסביר לנו את המציאות ע"פ התפיסות אחתן הגענו ואותן רכשנו בחיינו.
בעזרת החשיבה – אנחנו לומדים לדבר, מנתחים מצבים, מגיעים למסקנות,
מבינים מה היא  ה"אמת" (שהיא סובייקטיבית לתפיסת עולמנו, כמובן),  
כך גם אנחנו לומדים להבהיר מצבים, לרכוש ידע, למידה וכו'…
כשאנחנו כבר בעלי יכולת חשיבה והסקת מסקנות – יש לנו הרבה מחשבות אוטומטיות
ואז, מופר האיזון בין הרגש והמחשבה. הרגש מושפע מהמחשבות
מדוע?
כי השכל, ההגיון תופס מקום בולט ואוטומטי, המחשבות משתלטות!

ברור שתינוק אשר נולד בתרבות מסויימת יחשוב בהמשך אחרת מתינוק שנולד וחווה תרבות אחרת.
לדוגמא- אדם שגדל וחווה תרבות אירופאית, יחשוב אחרת מאדם שגדל והושפע
מתרבות שבטית כלשהי, או כל תרבות אחרת.
מדוע?
עוד בזמן שהייתו ברחם חש העובר את החוויות הסביבתיות, את מצבי הרוח של אימו,
העובר מושפע מהעולם החיצוני.
מהרגע שתינוק נולד ההתייחסות של הוריו ושל סביבתו לכל מה שעושה היא תגובתית –
אם יעשה X יגיבו ב Y, אם יעשה  W יגיבו ב D…
כך לומד התינוק / הילד – מה כדאי לו ומה לא,
מה 'נכון' בחברה בה הוא גדל ומה 'לא נכון'…
התינוק סופג את אהבת הסביבה יחד עם השיפוטיות המקובלת בה ולומד מה כדאי לו לעשות ומה פחות כדאי.
הוא חש את החוויות הנעימות לצד החוויות הטראומטיות שמכווצות וסוגרות אותו,
(הכוללות – לחץ, פחד, כעס…) ובונה את המחשבות האוטומטיות שלו.

המחשבות נבנות ומשתרשות בנו בהתאם למה שחווינו – חלקן משמחות, מעודדות ומחזקות,
אבל כמובן שחלקן חוויות כואבות! מטרידות…
השימוש בהיגיון עושה את הקישורים בין סיבה לתוצאה.

במקביל לזה, ככל שהאדם מתפתח – במיוחד כאשר אנו חיים בחברה שכלתנית יותר,
כמו החברה המערבית שמאד מדגישה את הפיתוח הקוגניטיבי, האינטלקטואלי,
את הצורך בהשכלה ובידע.
יש מי שידחיק את הרגש, כי "אין לו מקום בעולם כזה" ויש מי שישתמש ברגש דוקא באופן מוקצן.
כאשר עולים רגשות שקשה לתינוק / ילד / מבוגר להתמודד עמן, כבר משלב מוקדם מאד
הוא לומד לפתח הגנה כלשהי מפניהן.
ההגנה הזו יכולה להתבטא בכל סוג של הדחקה או בפיתוח של דפוסי הגנה.
כבר בשלב מוקדם מאד לומד הילד שכדאי לו להגיב למצב מסויים כך, או לא להגיב בכלל,
אולי כדאי "לשמור בבטן" את מה שמרגיש / חושב וכו'…
כי אם יפתח את זה- יענש או שיקרה כך וכך…

עם ההתבגרות – הרגשות הקיימים עמוק בפנים עולים בכל מיני סיטואציות אשר מתחברות, מזכירות, מרגישות כמו…
אפילו אם זו רק תחושה אסוציאציבית.
לפעמים רגשות אלה יציפו אותנו באנרגיה חיובית, בתחושה טובה ונעימה.
ולצערנו, אותם מצבים בדיוק עבור אחר – יכולים להיות גם בעלי השפעה שאינה נעימה, או שאינה ברורה.
מדוע עולה בי רגש מסויים שאינו חיובי כאשר אני מריח ריח מסויים (שיכול להיות ריח נעים ביותר)?
מוכרת לך הסיטואציה שבמצב מסויים החוויה שלך לא ברורה לך?
או שבתוך התרחשות כלשהי במציאות שלך, ביומיום שלך, אתה נעשה עצבני או נסער,
אולי מתמלא פחד בלתי נשלט? ולא מבין מדוע.
במצבים כאלה – הרגשות שלך שולטים בך. הם מגיעים ממחשבות שליליות מודחקות
ומעלים רגשות שניסינו להדחיק.

אם כך, מה קורה במקום הרגשי?
החוויה הרגשית שלנו עתירה ברגשות שאנחנו (על פי תפיסתנו האישית) מכנים שליליים –
קנאה, שנאה, מסכנות, קורבנות, רחמים עצמיים, תסכול, כעס, אשמה,
בדידות, עצבות, עצבנות ועוד.
במידה כזו או אחרת, כולנו נוטים לראות (לשפוט) מה לא טוב בעצמנו ובחיים סביבנו,
ראיה זו מגיעה יד ביד עם אותם רגשות לא פתורים.
כל זה בא לידי ביטוי (גם) בחשיבה שלנו – מחשבות ביקורתיות, קטנוניות, כעוסות, נקמניות.. מתרוצצות בתוכנו.

הרגשות בדרך כלל מופעלים בנו 'על אוטומט', בהסתמך על פרשנות מצבים מהעבר,
הנה דוגמאות למצבים בהם יכולים להתפתח רגשות מסויימים:
כעס – יכול להצטבר כתוצאה מחוסר בהירות של הגבולות שאתה היית רוצה להציב לאחרים
מרמור – יכול להיווצר מתוך סיטואציה בה אתה מרצה אחרים
אכזבה – כאשר אין תאום ציפיות
האשמה– הינה רגש שנוצר כדי לחזק את המוסר החברתי, את ההתחשבות באחרים
אך בעצם זו עוד דרך לשליטה חברתית שמונעת ממך לפעמים מלהיות נאמן לעצמך!
בדידות – זה הוא רגש מאיים, מפחיד, מלחיץ – ממנו אנו מנסים להימנע
עד כדי ניהול הבחירות שלנו בהתאם ומניעת הנאמנות העצמית לבחירות
שבאמת מתאימות ומדוייקות עבורנו.
פעולה מהמקום הרגשי עלולה להיות אימפולסיבית ובלתי נשלטת.

לכן, כאשר עולה רגש – הוא מעיד על העבר, לא על העתיד.
הוא מעלה בך מקומות ריגשים שמחוברים למחשבות אוטומטיות שליליות שלך
לכן, אם אתה רוצה שינוי בעתיד –
אל תסתמך על המחשבות האלה ועל הרגשות שמביאות איתן, כי אז תתקבע בעבר…

מצד שני, בואו לא נשכח שיש לנו קשת של רגשות וביניהם, כמובן, גם הרבה מאד רגשות
הנחשבים (גם הם – בעיני המתבונן) חיוביים – שמחה, שלווה, התלהבות, תקווה, הקלה, גאווה, סיפוק ועוד…

אז נכון שאם תחווה סדנא לחשיבה חיובית,
תחוש הקלה- הרי כל הרעיון הוא לחבר אותך למחשבות ולרגשות חיוביים.
ההקלה מגיעה עם החשיבה החיובית, הכנסת אנרגיה חיובית,
שכוללת ראייה והודיה על הטוב – הטוב שיש בנו, הטוב שיש בחיינו והטוב שיש באחרים,
זו הזדמנות נהדרת להוריד מהעומס הרגשי-מנטלי שאנו חיים איתו,

אבל מה שבעצם חשוב לנו – לכמה זמן זה 'יחזיק',
אם לא נעשה עבודת עומק לשינוי המחשבות האוטומטיות השליליות?
יש סדנאות המפתחות בכוונה רגשות 'רעים' על מנת ליצור סביבם דרמה, בכי וצעקות
– כדי שאפשר יהיה לשחרר אותם. זה טוב לשחרור לחצים, זה נהדר
להרגיש את ההקלה שמגיעה אחרי התקפת הזעם והשחרור…
אבל, תכל'ס? הבעיה לא תפתר כך.
אותו רגש ישוב ויכבוש אותך כשה'כפתור' הזה יילחץ בפעם אחרת, כששוב תעלה מחשבה אוטמטית שתעורר אותו
לכן, אל תלחם בו ואל תברח ממנו.
חשוב להתמודד עם המחשבות !

לא במקרה, בכל הדתות והמסורות פותחו דרכים להקלה עבור הרגשות המכבידים על האדם:
לדוגמא- יש דתות התומכות ב'וידוי',
יש מסורות רוחניות על פיהן משננים מנטרות בכל פעם שעולה רגש שלילי,
יש המייסרים את הגוף בסגפנות על מנת להיפטר מהתחושות האלה,
יש המתבודדים על מנת להמעיט את האפשרויות המעלות רגשות…

האם כולם עושים יד אחת כדי להעלים את הרגשות?
זה הרי בלתי אפשרי – תמיד נהיה במלחמה פנימית.
אתה באמת מעוניין לחיות כחייל העומד על המשמר ונלחם בכל פעם שעולה התנגדות???
אני מניחה (ומקווה למענך) שלא.

אז מה היא הדרך שבאמת עובדת והמשכית ?
לעצור את האוטומט באמצעות עבודה תודעתית:
הנה דוגמא מהיומיום של כולנו:
נניח שחווית מריבה או נעלבת ממישהו קרוב ומשמעותי עבורך
ובאותו הרגע סובבת את ראשך ולא דברת איתו/ה למשך זמן מה.
בשלב מאוחר יותר, כאשר קרה משהו שגרם לכם 'להשלים' – נראה שהכל חזר לקדמותו,
אבל בינינו, סביר להניח שההפסד היה רב מהרווח במקרה כזה.
אם כך, אני ממליצה לך בפעם הבאה –
לעצור לרגע, לראות בדמיונך את כל ה'סיבוב' הזה באופן מהיר ומיידי
ללמוד איך לשנות את דרך החשיבה האוטומטית שיצרה את כל הכאוס הזה,
ולהגיע לתוצאה הרצויה מהר יותר, בדרך ראויה ונעימה.
היכולת הזו להעז, להכיל את החשש ואת הרגש הלא נעים שעולה ובכל זאת למצוא ולחוות דרך אחרת,
פותחת בפנייך עולם חדש, מציאות אחרת.
הרשה לרגש לעלות, קדם אותו בברכה, תן לו לעלות ולדעוך באופן טבעי
וטפל במחשבות האוטומטיות שלך. תפטר מהדרמות שלך.

אני מציעה לך לעצור לרגע לתירגול קצר,
שיעזור לך להבין כיצד משפיעים עליך מחשבות ורגשות מהעבר?
חשוב על ארוע בו חשת לא נעים ומתוך רגש זה פעלת.
מה היו התוצאות?
כיצד יכלת לפעול אחרת?
איזו תוצאה יכלת להשיג באמצעות הפעולה האחרת?
תחשוב על מה אינך עושה רק כדי לא לחוש מבוכה או בושה?
ממה אתה נמנע מתוך פחד?
אילו דברים אתה לא עושה מחשש לחוש דחויי או לא אהוב?
תעז לעמוד מול קהל, יחד עם הבושה והצניעות שבך,
תעז להתנסות, גם אם אתה עלול להתאכזב…

בדוק עם עצמך – מאילו רגשות אתה נמנע?
תבחר את הרגש עימו אתה מעוניין להתמודד ותעבוד איתו זמן מה-
תלמד כיצד אתה יכול לאתר את המחשבות האוטומטיות שמעלות אותו
ואיתן תעשה את העבודה האפקטיבית

הנה דוגמאות מעולם הטיפול שיעזרו לך להבין את ההקשרים בחיינו בין
מצבים רגשיים לבין ההתנהלות האישית שלנו המתפתחת בעקבותיהם:

• הרגשה של "לא רצוי" או "לא ראוי לאהבה"?
  התחושה יכולה להופיע כלא רצוי חברתית – נוכחותי מהווה מעמסה,
  אני חסר יכולת לתרום למערכות יחסים, מרגיש שאני פשוט מטריד.

ההתנהלות אישית: תחושת בדידות, התבודדות יזומה, שיתוק במצבים חברתיים, קנאה במערכות יחסים של האחרים,
נעלב הרבה, מרצה את האחרים, מבטל את רצונותיו, מעביר תחושה של התנשאות לאחרים,  
נמנע מקשרים אינטימיים.

• מרגיש לא מוערך או שלא מספיק ראוי
  התחושה יכולה להיות שאין לך מספיק ידע, שאתה לא מספיק חכם, לא מספיק עושה, לא מספיק חרוץ,
  שהתוצאות שלך אינן מספקות, תחושה שאינך מספיק נשית /גברי, לא מספיק טוב לכלום…

התנהלות אישית: הימנעות או אובססיביות בכל הקשור מהתחומים שמרגיש שאתה "לא מספיק" בו:
זה יכול להתבטא – בעשייה, ברישול או בהקפדת יתר על מראה חיצוני ותוצאות נראות לעין בכל מה שעוסק בו,
מעין "בטחון עצמי מופרז"- המחפה על חוסר בטחון, זלזול בגילוי של חולשת האחר
חיפוש פידבקים מהסביבה, הערצה של מי שמצליח במה שהיה רוצה לעצמו וביטול עצמי מולו,
קנאה ושיפוטיות מול האחרים, נמנע מקשרים אינטימיים…

• מרגיש "לא בסדר" או חושש שיחשבו עליו שהוא "לא בסדר",
  לא מספיק עושה, לא מספיק יודע, לא חושב מספיק קדימה, לא נוח לו בקשרים עם הסביבה, תמיד מרגיש שלא מגיב כראוי, אולי העז מדי? אולי היה חסר אחריות? עסוק בניתוחים של מה יכל לעשות / להגיד

התנהלות אישית: מתנצל המון, מבטל את רצונותיו, חש שמקריב ואז שומר טינה, מאד רגיש לביקורתיות כלפיו,
מלקה את עצמו וגם מאשים את האחר, פוחד מפעולה, חוסר יכולת להתמודד מול סמכות, ל
וקח אחריות גם על מה שלא באמת אחריותו.

• מרגיש שאינו נראה –"לא רואים אותי","לא מתחשבים בי ובצרכיי",
  "אין לי מקום", "דעתי אינה נחשבת" ("לא סופרים אותי")..

התנהלות אישית: בולט בחוסר שלו – יכול לפעול באגרסיביות, להבהיר את תחושתו שלא מקבל יחס הוגן,
"צעקני" בלבושו, בהתנהגותו, קשה לו להיות בנתינה, אבל מאד תובעני, מרדן (כמובן מול סמכות, בעיקר)
ביקורתי מאד ומתווכח בכל הזדמנות, עושה דווקא, מאשים ועקשן.

אחרי כל אלה, נראה לי שכבר דיי ברור- כן, הרגש משפיע, אבל הוא מגיע ממחשבות אוטומטיות
ועבודה אישית מקדימה עליהן משפיעה ומשנה את הרגש וההתנהלות האישית!
תחושות באות והולכות, כימיקלים שוטפים את הגוף, ובעצם, הכל תלוי במה אנחנו נביא על עצמנו
איזו חשיבות נייחס למחשבותיי, מה אעשה איתן?
לאיזה כיוון יקחו אותי ? האם כדאי לי ליצור דרמה סביב הנושא?
האם אלבה את הניצוץ שיהפוך לאש?
התשובות מגיעות מהרקע שלי:
מה משפיע עלו?
כיצד התייחסתי למה שקשה לי איתו, האם עשיתי איתו עבודה או שהוא אורב לי בפינה ומחכה שאפול שוב?
אם עשיתי עם עצמי עבודה נכונה – לא אפול שוב לחולשה ואותה סיטואציה כבר לא תקפיץ אותי.

אם תבחרו שלא ליצור דרמה, תגיע הקלה.
וכמובן, את הרגשות ה'טובים' נקדם בברכה, נהנה מהן.

הדרך הפשוטה ביותר להתמודד עם רגש שעלה ומכביד עלייך –
לעבוד על המחשבה שהביאה אותו בהתאמה אישית, כדי שבפעם הבאה שתעלה תוכל להתמודד.
כפי שכתבה ברנדון בייס בספרה: "החופש הוא":
"רגשות – הם באמת ובתמים השער שלכם אל האינסוף.
רגשות הם השער אל האינסוף.
הם השביל שיוביל אתכם חזרה אל עצמכם,
והם יספקו לכם גישה קלה לשלווה שכבר נמצאת שם,
הקוראת לכם אל לב מהותכם."

לעזרה וליווי מקצועי בתהליך,
מוזמנים לפנות לטלי במייל taliar4@gmail.com
ונתאם שיחת יעוץ טלפונית אישית, ללא תשלום.

בטח שמעת כבר על היכולת שלך 'ליצור מציאות',
היום אני רוצה ללכת לצעד אחד קטן לפני הרבה הצהרות גדולות
כי בכל דבר יש את הצעד הראשון, וזה שאחריו, הבא בתור ו… הלאה
מה שהכי חשוב זה להיות מחוייב לתהליך וכמובן שהכיוון אליו צועדים יהיה ברור.

עצה ראשונה- צעד ראשון כבר עכשיו, צעד קטן אך משמעותי מאד:
ללמוד להאמין למילה שלי, לסמוך על העובדה שמה שאני אומר ותלוי בי, אכן קורה.
נכון. אם לא תעשה פעם אחת את מה שהחלטת / הבטחת הנזק אינו כה נורא,
"אז אמרתי… "
למה הכוונה?  אמרתי שאצא הערב ולא יצאתי, התחלתי דיאטה ולא עמדתי בה,
הבטחתי להתקשר ולא התקשרתי
אבל במצטבר – המחיר האמיתי הוא ערעור האמון שלי בעצמי.
(בדיוק כמו שעל אחרים אתה לומד אט אט לא לסמוך אם אינם עומדים במילותיהם)
ערעור האמון שלך ביכולתך ליצור מציאות.
זה כבר מחיר כבד וקריטי.

אז, מה עושים?
דבר ראשון – אל תצהיר הצהרות שאין בכוונתך לבצע,
שנית, כבר הצהרת? עשה הכל על מנת להוציא את הדבר לפועל,
זה המקום לא לוותר לעצמך.

ומה יקרה בהמשך?

• תלמד לעמוד בגבורה מול כל הגורמים המונעים ממך לבצע את הצהרותייך.
  כך תכיר את אותם הגורמים, ותבין מתי הם 'מספרים לך סיפורים' על
  'למה לא לעמוד בהצהרות',
  תלמד לנצח אותם!
• מתוך העמידה בקושי שבקיום הצהרתך תלמד לשקול שוב בעתיד
  האם כדאי ונכון בכל סיטואציה מסויימת להצהיר על כוונות.
  תזכה לערנות לכל מילה שיוצאת מפיך, לכל מחשבה שעוברת בראשך –
  לגבי ביצועה הלכה למעשה.
  וכמובן, לערנות למחיר של הירידה באמון שלך בעצמך.
• כך תגיע למצב של פחות הצהרות, פחות 'מילים' ויותר מעשים
  ותעלה את האמון שלך בעצמך.
  יש הקלה וענווה גדולה בידיעה שאנחנו לא יכולים להבין הכל, 

אבל לרבים מאיתנו קשה גם לקבל את העובדה הזו,
להבין ולקבל את המציאות המוכיחה שוב ושוב
שהעולם אינו מתנהל בדרך הפשוטה של סיבה ותוצאה,
שיש תוכניות גדולות מאיתנו 
(יש מי שיקרא להן "מחשבת שמיים" ויש שיתנגדו להגדרה כזו ),
החיים מוכיחים שיש תמונה רחבה יותר ממה שאנחנו יכולים לראות.

הדבר קשה עוד יותר לתפיסה –
כאשר אנו נדרשים בו זמנית להמשיך להאמין שביכולתנו ליצור לעצמנו חיים טובים,
שאנו ממש נדרשים להיות נחושים להפוך את חיינו לממש טובים,
וממש באותה עת אנחנו גם נדרשים לקבל את העובדה שלא הכל בידינו,
שלא הכל בתפיסתנו, שלא הכל בשליטתנו.

אז מה הם שלבי הפעולה?
באשר לכל דבר בחייכם מקטן ועד גדול  

כפי שכבר ציינו, דבר ראשון –  אמונה מלאה.
כשאני מאמין, נחוש, חולם, מתרגש, אני רק במחשבה הזו,
ואז אני לא עסוק ואף לא מעלה על הדעת שום אפשרות לאי הצלחה
או שלא יקרה מה שדמיינתי, חזיתי וראיתי.

שנית     –  נחישות המימוש.
פשוט – עושה עושה עושה ו.. עושה!  הכל!!!

שלישית –  קבלת התוצאות באשר הן בשלוות נפש.
אם עשיתי הכל (ורק אחרי שבאמת נעשו כל המהלכים למימוש)
אך מה שאני שואף אליו עדיין לא התממש, רק אז-
אני מקבל זאת בשיויון נפש,
אני מבין שיש דברים בתמונה הגדרולה שעדיין איני רואה או מבין.
אל תתן לספק להכנס כאן!
אל תתן לאמונה הפנימית שלך ו/או לבטחון העצמי שלך להפגע
אל תתן לספק להשתלט עלייך, כי הספק הוא כמו תולעת המכרסמת עד אינסוף.
הספק הוא מחלה קשה שכולם נגועים בה.
דומה לעמידה בצומת דרכים, כאשר הספק בראשנו אומר: ימינה? שמאלה? ישר? אחורה?
ואז? אתה עלול להגיע למצב שאתה פשוט עומד במקום ולא זז.
אבל… זוכר שאתה רוצה ליצור את המציאות שלך?
ההעלאה החוזרת של כל האפשרויות וההתלבטות האינסופית – מביאה אותך ל'תקיעות'.

שים לב!
הספק אינו ההתלבטות (ההבדלים יפורטו בהמשך)
אפשר להתלבט מעט גם אחרי שלא ביצעת החלטה כלשהו,
אבל אם אתה ממשיך עם ההתלבטויות האלה בראשך תקופה ארוכה  – זה הופך למסוכן.
כי לחיות בתוך התלבטות מתמדת גורם לנו לחוש כל הזמן לא בסדר עם חיינו.

ותמיד חשוב לזכור שבכל בחירה יש חיסרון, אם נחכה למושלם לעולם לא נזוז,
לעיתים חשוב יותר לקבל החלטה. מאשר לחכות להחלטה הטובה ביותר.
הספקות  שלך מוזנים ע"י אותן מחשבות על ה‘מחירים’  שתשלם
כאשר תבחר באפשרות אחת ולא באפשרות השניה.
לדוגמא – בחירה בבן זוג היא לכאורה וויתור על אפשרות אחרת שאולי קיימת,
שאולי יותר טובה?…

בחירה להישאר באותו בית ולא לעבור דירה טומנת בתוכה וויתור על שיפור אפשרי באיכות החיים, מצד שני מעבר דירה יכול לטמון בתוכו שינוי הסביבה וההרגלים (במיוחד כשיש ילדים).
כלומר, ההתלבטות בין הדברים היא בהחלט מובנת והגיונית.
אבל תמיד חשוב לזכור שמה שהופך את ההתלבטות להרסנית הוא העדר הפסקתה.
על מנת לשים סוף לספק, אנחנו נדרשים לבגרות בה ברור לי כי בכל בחירה יש מחיר,
ועליי להסכים לשלם אותו מתוך הבנה כי הוא חלק בלתי נפרד מהבחירה.
ביומיום, הספק הוא תולעת קטנה המכרסמת את השמחה ולא מאפשרת לך להנות ממה שיש.
דוגמאות? לא חסר… הנה כמה ששמעתי בקליניקה:
"אם הייתי בוחרת בבן הזוג השני, הייתי עשירה היום, אבל  יכול להיות שלא היה לי חופש"
"אם הייתי בוחרת להיות עצמאית, הייתי מרוויחה הרבה יותר, אבל בגלל האופי שלי-
יש מצב שהייתי לחוצה מדיי עד כדי פגיעה בריאותית"
"אם הייתי מסכימה להצעת מקום עבודתי לעשות רילוקיישן, הקריירה שלי היתה נוסקת,
 אבל אולי הקשר שלי עם ילדיי היה פחות חזק"

אם ואם ואם… במקום שיש ספק – עלייך לבצע בחירה ולהשאיר את הספקות מאחור.

אז איך אבדיל בין התלבטות לבין ספק?
ההתלבטות – עד שלב ההחלטה.
ספק – כמו ההתלבטות אבל ממשיך גם לאחר ההחלטה ואף לאחר הביצוע
(התולעת שמכרסמת מבפנים)

להתלבטות יש התחלה וסוף, זמנה קצוב יחסית.
והספק? כמו התלבטות אינסופית ללא קבלת החלטה, ללא נקיטת פעולה,
הספק הוא הווייה של התלבטות נצחית שתוקעת אותך.
לא בכדי, הספק ביהדות נקרא "עמלק".

ויש את החקירה – החקירה מונעת מסקרנות. ומטרתה – לגלות את החדש,
החוקר, יבצע פעולות כדי להוכיח או לבטל את השערותיו,
החוקר יביא לחקירה טיעונים חדשים בכל דיון – כל זה טוב, רצוי ומבורך.
חקירה אינה ספק!

מדוע. הספק  אינו מונע מסקרנות, הספק לא מביא טענות חדשות בד"כ,
הספק חוזר על הטענות השונות שוב ושוב
והכי חשוב- הספק לא מבצע פעולות על מנת לבדוק ולהחליט מה היא הדרך שתבחר,
אלא ממשיך בהתלבטויות אינסופיות.

כך, בעצם הספק מונע ממך לפעול, ע"י הכנסת התלבטות אינסופית.
וגם אם כבר בוצעה עשייה, פעולה כלשהי – הספק מערער את הבטחון, את הבטחון העצמי, את האמונה הפנימית ובכלל, וכמובן, מקשה על לקיחת החלטות גם בעתיד.
הספק גורם לייסורי מצפון ולחרטה שימנעו את הפעולות הבאות.
ולכן הספק הוא שמונע מאיתנו עשייה שתקדם את הטוב בחיינו.

מכאן שעלינו לעמוד בפיתוי של הספק, לגבור על היצר להתלבטויות אינסופיות,
לבחור, לבצע את בחירתנו ולקבל אותן.
חשוב לזכור שתמיד יש דרך אחרת, אם הגעת למבוי סתום.
הכל תלוי בך.

זיהית שהספק משחק בך?
תבחר!
תתחייב! זהו! אחרי שלב ההכרעה – הנושא  נ ס ג ר !
זה בסדר גמור לאפשר לאחרים לפתוח דיון על החלטות שכבר קיבלת,
אבל אתה כבר 'לא שם', הבחירה שלך נעשתה.
מקסימום, אם תחליט שטעית? אתה בן אדם – תעשה בחירה חדשה בהתאם.

עכשיו הזמן לעצור ולעשות בדיקה עצמית – היכן בחייך קיים הספק?
באיזה נושא אינך מקבל החלטה או אולי אינך שלם עם החלטה ונותן מקום לספק?
והכי קריטי – מה הספק מונע ממך לעשות?

האחריות לחייך היא שלך!
בכל תחום בו תאפשר למישהו אחר לקחת אחריות במקומך-
קח בחשבון כי נחסמת לך האפשרות לבצע שינוי.
אינך יכול באמת להאשים אחרים בתחומים שהם אישיים שלך,
אם אתה לא לקחת את 100% האחריות על חייך.
קורבנות היא ההפך מלקיחת 100% אחריות.
אוקי, שוב… כולנו בני אדם ולכולנו יש חולשות, 'בורות' בהם אנו עלולים ליפול,
אבל גם במקומות אלה עלינו לקחת את האחריות במלואה.
כמובן שנוכל לעזור לעצמנו במקרים מסויימים, ע"י מניעה של פיתויים מסויימים,
כאלה בהם קשה לנו לעמוד, להכנס לחיינו. במיוחד כשאנו ברגעי משבר.
{כמו שלא תשים לעצמך שוקולד מפתה מול הפנים בזמן שאתה בדיאטה,
אם קשה לך לעמוד בפניו, ובטח שלא ברגעי משבר}
חשוב להכיר את עצמך לעומק כדי להבין מדוע אתה ‘נופל’ בבור שכרית לעצמך.
היה אחראי גם על הרגעים בהם האחריות תישמט מידך, כאשר תהיה בשיא חולשתך,
ע"י הימנעות מהכנסת 'בורות' לתוך חייך.

ועם כל מה שדברנו עד כה, נעלה למדרגה הבאה העוצמתית יותר – אמונה.
מה האי ה'אמונה'?
קודם כל אמונה היא פנימית ואישית מאד
ובודאי שאיני מדברת דוקא על אמונה דתית,
אלא על ידיעה כי יש מטרה לחיי, תכלית כלשהי.
חלק גדול באמונה האישית שלי בפן האישי ובפן המקצועי
הוא שמטרתנו כאן היא להתפתח, לגדול ולצמוח כל הזמן,
להבין מה נכון לי ולהתנהל מתוך איזון פנימי בין הרגש/ הלב עם השכל/ההגיון.
האמונה היא יכולת בתודעה האישית של כל אחד מאיתנו.
אמונתך מקשרת אותך ליעוד, למסלול שלך.
מתוך האמונה הפנימית שלך תוכל להיות קשוב לעצמך
ולהכוונתך הפנימית וגם לרמזים שתקבל במהלך חייך,
אפילו הקטנים ביותר, המזכירים לך לחיות מתוך ערנות.
בעזרת האמונה תמיד תוכל 'לצוף' ולא לטבוע במאורעות החיים.
אבל האמונה אינה שכלית או הגיוני, אלא רגשית, בלבך.
כדי להרגיש את האמונה עלייך לשים בצד את הסטיגמות התרבותיות המקשרות את האמונה לדת.
האמונה היא פנימית, ידיעה שאינה שכלית, אלא 'מעל השכל'.

הבחירה במה להאמין, שלך. העיקר שישרת אותך ויאדיר את כחך, מתוך ענווה-
מתוך הכרה במגבלותיך, ביכולתך להבין ולתפוס שכלית,
הכרה בכך שאינך 'כל יכול' ובכך שהנך יצור חברתי ובתחומים מסויימים גם אתה זקוק לעזרה. היהירות היא הגורם העיקרי המונע מאיתנו לחוש את האמונה הפנימית…
"אני לא צריך עזרה", "אין כזה דבר שאני לא אבין משהו"…
בזכות האמונה, נעבור תקופות קשות, אבל אל ההתמודדויות הלא ברורות נגש
בגישה אתגרית ולא קטסטרופאלית.
כך נחשוף עוד ועוד כוחות ויכולות הקיימים בתוכנו,
נצמח מתוך הקושי ומתוך האמונה שהכל לטובה.

חלק מתהליך ההתפתחות האישית והצמיחה קשור לאמונה,
באתגר שאתה עובר על מנת להגיע למטרה מסויימת –
אתה מתפתח, צומח, לומד להתמודד עם עוד מצבים, מפתח כלים מתאימים עבורך,
לומד להאמין בעצמך יותר, מחזק את הבטחון העצמי ,
לומד את יכולותיך וכישורייך ומגלה עוד חלקים ויכולות שלך.

וכמובן.. נכון, ברור שהכל קשור לבטחון העצמי
לכן, הכנתי לך סרטון עם הדרכה מעשית ומיידית:
"5 השלבים לחיזוק הבטחון העצמי מ… עכשיו"
כעת ניתן להנות מהדרכה זו + שיחה אישית טלפונית איתי ב 30 ₪ בלבד.

ובונוס נוסף, לחיזוק הבטחון העצמי שלך,
הנה שני תרגילים לביצוע לפני משימה שאינך מתורגל בה:
* למשך 3 דקות – פרוס ידייך לצדדים,
מתוחות כאילו אתנ מנסה לגעת בשני קירות הניצבים משני צידייך,
את כפות הידיים הפנה כלפי חוץ, כמו שלט "עצור".
* שב זקוף, מתח את עצמך מעלה, כאילו מקודקוד הראש יש חוט שמחובר לתקרה,
שהה במצב זה כדקה, הרפה וחזור על התרגיל.

טלי אריאל מייל taliar4@gmail.com

מוכן/ה לקחת אחריות על חייך? להוביל את חייך?
למצוא את ה'יעוד' שנכון עבורך עכשיו?

אני עובדת עם אנשים שמחפשים את היעוד שלהם כבר הרבה שנים,
ולא פעם נתקלת בבקשה:
"נו, תמצאי לי מה היעוד שלי ותגידי לי מה לעשות כדי להגיע אליו"

מצטערת לאכזב, זה לא עובד ככה.
התשובה אצלך והעבודה היא שלך, אני פה בשביל לסייע לך.
לא ייתכן מצב שמישהו אחר יקבע עבורך מה היעוד שלך וידריך אותך מה לעשות,
מבלי שתעבור את הדרך המדוייקת לך.
שתגלה את האמת שלך.

אז איך אפשר למצוא את ה'יעוד' הזה? את מה שבאמת תרצה לעשות,
שתשתוקק אליו?
שתקום בבוקר בשמחה ובציפיה ליום חדש….?
תחום מסויים מתוך אינסוף אפשרויות.

אגב, אותו הדבר גם לגבי שאלת הזוגיות – החיפוש אחר מישהו שיתאים לך.
אחד/אחת מתוך אינסוף אפשרויות.
לא, הוא/היא לא יעשה אותך מאושר, אבל יכול/ה להיות חלק מהאושר שלך,
מהחיבור לאמת הפנימית שלך,
חלק מתחושת השלמות של ה'ביחד'.

יש העוסקים ב'זימונים', מוכר לך?
מכינים רשימה (צ'ק ליסט) ורק מי שיקבל V ליד כל מרכיביה יהיה בן/בת הזוג המתאים,
אבל המציאות מוכיחה לנו שאנחנו לא נביאים,
לא יכולים לדעת מה יקרה בהמשך
ולא מבינים באמת את כל הצרכים העמוקים שלנו.

הגדרת המציאות שונה בין אדם אחד לשני:
לדוגמא- איך אתה רואה זוגיות?|
האם אתה מאמין שבזוגיות יכולה להיות חברות עמוקה?
האם יכול להתקיים אמון מלא? שיתוף פעולה מלא?
אחרי שענית לעצמך על שאלות אלה, חשוב…
אני בטוחה שאתה מכיר מישהי או מישהו שחושב אחרת ממך…

או… מה החלומות שלך לעתיד?
האם לכולנו יש את אותם חלומות?
לדוגמא- יש כאלה שלא חושבים בכלל שקיימת אפשרות להרוויח 100,000 ₪ בחודש.
אני מכירה כאלה שעושים את זה!

אני מכירה, לדוגמא, נשים גרושות שאומרות 'כל הגברים השווים תפוסים'.
באופן אישי, אני הייתי גרושה 14 שנים והכרתי גברים, שלא התאימו לי.
אבל לא נשברתי ולא האמנתי לזה שכל הגברים ה'שווים' תפוסים.
ובאמת, אחרי 14 שנים ורק לאחר ששחררתי עוד דפוסים שעכבו אותי בדרך,
הכרתי את בן זוגי איתו אני חיה היום ובהחלט מודה לעצמי על הסבלנות והאמונה שפעמה בי.
לעומת זה..
אני מכירה לא מעט נשים שעדיין חושבות שכל הגברים השווים תפוסים.
בעכבות אמונה זו הן לא מאפשרות לעצמן לראות את האופציה של זוגיות אמיתית בחייהן,
או – יותר גרוע מזה, הן נמצאות בקשר זוגי שאינו מתאים להן, מתוך התפשרות.

מתחיל להתבהר המסר שלי? המציאות סובייקטיבית!
אנו רואים את המציאות מתוך תפיסה אישית.
אז מה עושים? משנים את התפיסה!

כן, כל אחד יכול להוביל את חייו –
ע"י לקיחת אחריות, לבחור לעצמך את שינוי התפיסה,
את שינוי התודעה, שמתאים למי שאתה היום.
ברור שקשה לקבל את זה, אבל אני מאמינה ורואה יומיום אנשים שמגיעים למסקנה:
אם משהו לא הולך כפי שאני רוצה, זה קשור ישירות לעולמי הפרטי – הפנימי,
להשקפה שלי, לתפיסה.
מכאן התהליך פשוט הרבה יותר.

מזמינה אותך להכנס לקורס "להוביל את חייך" >>
{שעור המבוא ללא תשלום והקורס עצמו במחיר שווה לכל כיס,
במטרה לסייע למי שבאמת מעוניין להרחיב את תודעתו.
השיטה הפשוטה המוגשת לך בקורס זה תאפשר לך להתקדם שלב אחר שלב להרחבת תודעתך.
כל פעם אפנה את ההתייחסות שלך לפן אחר בתוך חיי היומיום שלך,
בוגרי הקורס מדווחים על שינוי לטובה במציאות חייהם.
ואפילו חזרה על הקורס (ללא תשלום נוסף, כמובן) מדיי פעם – הפוקחת את עיניהם}

באותה הגישה ניתן להתבונן לגבי תחומי חיים מגוונים.
וכמובן, גם לגבי המקצוע הייעודי –
מי יודע מה באמת מתאים לו?
מי יודע מה יקרה בהמשך?
יש הרבה הפתעות בחיים שחושפות אותנו לדברים חדשים שלא הכרנו.

אם נהיה 'נעולים' על צ'ק ליסט מסוים, לא נראה את האפשרויות והדלתות שנפתחות בדרך.
לפעמים אנחנו מפתיעים את עצמנו ומתעניינים בתחום חדש / שונה
שלא דמיינו לפני כן בכלל שיתאים לנו.
אנחנו מתבגרים, משתנים, מתפתחים…
ומה שמתאים היום, לא בטוח שיתאים בעוד כמה שנים.
יחד עם זה יכול להשתנות גם ה'יעוד' שלנו, כי לא נולדנו ל'יעוד' ספציפי אחד בלבד,
יש כמה 'יעודים' עבור על אחד מאיתנו.

אלה הסיבות שקשה לנו להבחין בתשובה חד משמעית והחלטית בכל רגע נתון.
מצד שני – ההבנה הזו מניעה אותנו להתנסות, לבחון, להבין את עצמנו.
כמובן שהדבר הראשון שעלינו לפתח הוא מוטיבציה
(להדרכה ללא תשלום על פיתוח המוטיבציה הכנס/י כאן >>)

מצד שני, כשמגיע הרגע בו תרגיש צורך בעשייה כלשהי, להגשמה –
פשוט תעשה, אל תאפשר את התהיות וההתלבטויות שגובות מחיר כבד
ופעמים רבות משאירות אותך באותו מקום.

כשאתה מעשי ופעיל אתה מושך אלייך דברים טובים גם מבחוץ.
בדיוק כמו במשיכת בן/בת זוג – האנרגיה המשודרת ממך, ההשראה שלך,
הם שמושכים אלייך דברים חיצוניים שבד"כ רצויים לך.
לאחר שהגיעו אלייך, זו כבר הבחירה שלך –
את מי ואת מה תרצה להכניס לחייך?
והיכן הגבולות שלך.

חשוב להבין שה'בעיות' בהן אנו נתקלים בחיינו אינן באמת חיצוניות בלבד.
הרבה מאד מבעיותינו נובעות מחסימה או קושי פנימי והכי קל להגיד שהכל חיצוני.
לדוגמא: קל לנשים לומר שכל הגברים 'דפוקים' (או… הרבה מילים אחרות שכבר שמעתי),
אבל קורה שמישהי מוצאת 'גבר מקסים'?
נראה לך שזה רק עניין של מזל?
רק לה 'הצליח'?
לא… זה קשור למי ומה שאת,/ה לקשיים שלך, למה שנכון עבורך,
למה שאת/ה רוצה לראות…
אותו 'גבר מקסים' יכול להיות שעבור אחת הוא עוד אחד מאותם ' דפוקים'.
ולהפך, מי ש'דפוק' בעיני אחת, יכול להיות מתאים מאד לאחרת.

אין פתרון אחד שעובד עבור כולם.
כמו שהקושי הוא אישי, ונובע מצרכים וחיים אישיים שונים,
כך גם הפתרונות עבור כל אחד הם  אישיים.
אז למרות שקל להתרכז בבעיות החיצוניות,
נוח להתרכז בהן ולחפש פתרונות 'קסם',
להתלהב מהבטחות שבתוך 2-3 צעדים מישהו יתן לך את הפתרון לבעיה…
בואו נודה באמת שהבטחות כאלה לא מובילות לפתרון המדוייק עבורך,
אלא מתאימות לדרך מחשבה בה תוכל להפיל את האחריות על האחר..

כן… הדרך הטובה, שבאמת מביאה לשינוי ולהיותנו מושכים, משרים אנרגיה חיובית,
היא עבודה על עצמנו, להיות אדם מעניין ומושך, זה לבנות את עצמך עם ערכים,
עומק, למידה והתנסות.
זה ימשוך אלייך את אותו הדבר… כי דומה מושך דומה 😊

כשאתה מחפש את היעוד שלך, אתה זקוק למשאבים פנימיים,
אלה שיתנו לך מוטיבציה להגשמה, למימוש, לעשייה.
ה'דרייב' שתחוש בדרך ליעוד האישי יעודד אותך 'לקחת סיכונים', להעז,
לצאת מ'אזור הנוחות', להרגיש את המשיכה למשהו אחר בחייך, להזדמנות –
כמו קריירה חדשה או אפילו החלפת מקום עבודה בלבד.

כאשר תעז להקשיב לתחושות העמוקות שלך, לרצונות והתשוקות,
תזרום איתם, תפתח אותם ותפעל למען הצלחת הדרך –
תחווה הצלחה וסיפוק במעשייך,
הסביבה תפרגן לך, ההזדמנויות והאפשרויות ימשיכו לזרום ואף יתפתחו.

אדם לא יכול לצפות שדברים יתרחשו עבורו,
אם אינו עושה כלום על מנת להביא אותם אל פתחו.
תמיד יש סיפורים על מצליחנים שהכל 'קרה' להם ב'מקרה'.
אז לא נחקור פה מקרה, מקרה, אבל אם תבדקו לעומק,
יכול מ א ד להיות שתגלו כי אנשים אלו בכל זאת עשו משהו
בשביל לזכות במה שקיבלו וגם אם לא התאמצו מספיק על מנת להשיג את הדבר,
עדיין עליהם לעשות את המאמץ על מנת לשמרו.
סביר להניח שלפחות הם מאד מכוונים למה שבאמת נכון עבורם.
יחד עם כל מה שכתבתי לעיל, אני חייבת לסייג ולהגיד שיש מקרים באמת מפתיעים,
כאלה שמקבלים את הכל כאילו על מגש של זהב, ועל זה נאמר "חישובי שמיים" –
קטונו מלהבין את סדרי העולם.
אלא שלרב האנשים נכונה הגרסה הראשונה שטוענת
כי על מנת להשיג מה שאתה באמת רוצה,
עלייך להבין מה הוא ולעשות את המאמץ שלך,
לצאת מאזור הנוחות שלך, להעז ולהפתח על מנת שהיקום יסייע בידך.

אדם שמעוניין להרוויח יותר מהשכר X אותו מרוויח צריך להבין ש X הוא ערך תרומתו כעת.
להיות עסוק בנסיון להרוויח יותר על אותו דבר, ישאב ממנו אנרגיות רבות ומיותרות.

במקום זאת, תפנה את חשיבתך למטרות מניבות כמו:
כיצד תוכל להעלות את ערך תרומתך?
כיצד תוכל לייצר יותר ערך בעבודתך?
בפתרון שאלות אלה תתחיל למשוך יותר ערך לתוך חייך.

שמת לב להבדל?
זה לא להצמד לאיזו סיסמא "מגיע לי שכר גבוה יותר" או "אני רוצה יותר כסף"
או "אני אזכה בלוטו".
נכון שאמרו לך תמיד ש'כסף לא גדל על העצים'?

כשתהיה אדם עם ראיה רחבה יותר, נתינה, השפעה, פחות מעצורים ודפוסים מעכבים,
יכולות ברמה גבוהה יותר (בתחום המדוייק לך), מוטיבציה ועשייה – הדברים יגיעו אלייך.
בקטנה, תחשוב על הבוס של אדם בתפקיד לא בכיר מאד
כשהוא מתחיל לגלות פתיחות, התכוונות, מוטיבציה, עשייה, הצלחה ופריון בעבודה.
ברור שהבוס ישמח ויקדם את שכרו ואולי גם את תפקידו?
כך גם היקום יגיב לאדם בתפקיד בכיר יותר, או לעצמאי –
ההזדמנויות יגיעו לפתחו, האפשרויות יפתחו וההצלחה לא תאחר להגיע.

כשאתה פועל נכון עם ראיה רחבה, בכמה תחומים בחייך – ההתקדמות תגיע.
אדם מהצד יכול לחשוב שיש לך מזל,
אבל אתה יודע כמה השקעת ועבדת בשביל זה.
בהצלחה 🙂
טלי

מאד נוח לחזור על אותן הפעולות שוב, על מה שכבר מוכר לי וידוע.
לא חשוב לך להיות מעניין/ת? למה?
"להיות מעניין?" איך זה מתחבר לשינוי קריירה?

מה זה "להיות מעניין"?
ולמה כדאי לך להתייחס לזה כמו אל שריר שצריך לאמן ולחזק?
הפסיכולוג האמריקאי ג'ורג' לאנד ערך מחקר שנמשך על פני 15 שנים.
ב-1968 בחן את היצירתיות של ילדים בני 5  – 95% היו בעלי פוטנציאל ליצירתיות.
5 שנים לאחר מכן בחן את אותם ילדים וגילה כי הפוטנציאל ליצירתיות שלהם ירד ל 30%.
כשחזר על מחקרו ב 1975 עם ילדים אלה, מצא כי רק 12% מהם יצירתיים.
בסיום המחקר- כשהם היו כבר בני 20, רק ל 2% מהם נותר פוטנציאל יצירתיות.

בשנת 2018 בחן הפורום הכלכלי העולמי 313 חברות מכל העולם
המעסיקות סה"כ 15 מיליון עובדים – לזיהוי טרנדים, שינויים
כדי לחזות את שוק העבודה בשנת 2022.

המחקרים מוכיחים שוב ושוב כי ארגז הכלים והכישורים של העובדים בעתיד
יהיה שונה מהיום.
למה ידרשו העובדים בעתיד?
ליצירתיות, חדשנות, חשיבה 'אחרת', 'מחוץ לקופסא', מקורית, ביקורתית
וכן, גם אינטילגנציה רגשית עם יכולת מנהיגותית ורעיונאית חדשה.

יצירתיות היא בסיס חשוב להתפתחות, כבר היום ניתן לראות כי היא מהווה בסיס מכובד
להכנסות החברות. תחום שיגדל ויתפתח מאד.
ואם זה לא מספיק לך כדי להבין את חשיבות היצירתיות בחייו של כל אדם?
המחקר מוכיח כי אנשים יצירתיים, הם אנשים מרוצים ומאושרים יותר.
למה?
כי אתה מתחבר למקורות הפנימיים שלך, אתה מצליח לאלתר, למצוא את הפתרונות הטובים,
היחודיים לך במצבים השונים. הפתרונות שלך מביאים לכדי הערכה גבוהה של עבודתך,
אתה חש שאתה 'בעניינים', רלוונטי, מפיק מעצמך יותר, מממש את יכולותיך, מגשים את עצמך.
תחשוב על התחושה שלך כאשר עשית משהו חדש ושונה שהביא לתוצאות אחרות,
גם אם הן לא היו מדהימות – עדיין גיוונת את דרך התייחסותך לדברים מוכרים,
העלית חיוך או תחושה חדשה, בלתי מוכרת לך ו/או לאדם אחר.
פעלת ביוזמה ברוכה ושונה…

אז מדוע שלא תלמד לאמן את עצמך להיות יצירתי?
מדוע שלא תעלה מדרגה, תהיה אתה, תפיק מעצמך את המירב?
תחושת החיונויות שלך תעלה, הסיפוק ומצב הרוח יגיעו למקומות ולשיאים חדשים.

"יצירתיות היא להרשות לעצמך לטעות. אומנות היא לדעת אילו טעויות לשמור" (סקוט אדמס)

ההתרווחות בכסא, ב'אזור הנוחות' שלך אינה יעילה לפיתוח היצירתיות שלך,
פיתוח המוח ועליית המדרגה האישית שלך, תלויה דוקא בלמידה והתנסות בתחומים חדשים,
אפילו תחומים זרים לך.
לכן, תאלתר כמה שיותר, אל תלך כל הזמן 'על בטוח', מצא דרכים חדשות לכל מה שאתה עושה.
כמו למשל, מצא בכל פעם דרך חדשה להגיע את מקום העובדה, תעז.
לא אמרתי לנסוע לאילת דרך מטולה… אלא להכיר את הרחובות הקטנים, הצדדיים מדי פעם.

השתמש בספורט, בהליכה, ריצה – כדי 'לנקות את הראש', להחדיר חמצן לתאים,
לתת לעצמך את הזרימה הזו, שיכולה לרענן גם את הזרימה המחשבתית.
תתנהג אחרת, תתלבש שונה – תגוון את סגנון הלבוש לך מדי פעם,
תעשה פעולות אחרת ממה שאתה רגיל – תפעל שונה מהרגיל והמקובל,
חוסר הנוחות הזה יצור בך את האפשרות לחשיבה שונה.

"גילוי היא להסתכל על משהו שכולם מסתכלים עליו, 
ולחשוב משהו אחר ממה שכולם חושבים עליו." (אלבט זנט גיורגי)

תקרא ספר בסגנון שאף פעם לא קראת – תוביל את החשיבה שלך לעולמות אחרים.
לדוגמא- אדם שלא קורא ספרי מדע בדיוני, יגלה שם עולם אופציונאלי אחר לגמריי,
ברור שזה יכול להעלות לך רעיונות חדשים ומצמיחים…

כשאתה עומד בפני דילמה, היה קשוב לפתרון הראשון שעולה לך בראש- האם הוא אינטואטיבי?
האם הוא מסתמך על נסיון העבר?
שים לב, אם הפתרון מסתמך על נסיון העבר – זה מה שכבר היה.
ואולי האינטואיציה שלך הראשונית נתנה לך רעיון חדשני? אל תפחד, תבחן אותו!

" אין בי כישרון מיוחד, אבל יש בי הרבה סקרנות.
המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים.
הסימן האמיתי לחוכמה הוא לא ידע אלא דמיון" אמר אלברט  אינשטיין,
אז, תפעיל את הדמיון, העזר בדמיון מודרך מפרה…

הנס ברגר שפיתח את האא"ג פרסם כבר ב 1929 שהמוח פעיל באותה רמה
כאשר הוא בריכוז מלא או במנוחה.
כיוון שלא ידע להסביר את התופעה, הנושא לא פותח
עד שבשנות ה 90' מרקוס רייצ'ל – נוירוביולוג מאונ' וושינגטון במחקריו באמצעות MRI
גילה כי הבדלי צריכת האנרגיה של המוח במצבי ריכוז או מנוחה השתנתו במקסימום 5%.
מסקנת מחקרו היתה כי בזמן מנוחה, ללא כל גירוי חיצוני המעסיק את המוח,
המוח "מבדר את עצמו" – מחפש עניין בתוכו.
כשאנחנו נמצאים במצב של 'חלימה בקיץ', כמו הרגעים שלפני ההירדמות או בשלבי ההתעוררות,
כאשר קראת ספר ובהית באותיות המרצדות –
אתה נכנס למצב של גלי תטא במוח. במצב כזה, מפעיל המוח תקשורת בין אזורים
שבערנות מלאה לא מתקשרים בד"כ – בין החלק האחורי והקדמי של המוח.
לרשת תקשורת זו קרא רייצ'ל "רשת ברירת מחדל" ופעולתה שואבת אנרגיה רבה,
בערך פי 20 מהצריכה של המוח במצבים של עיבוד גירוי חיצוני.
השערתו של רייצ'ל – שזו דרכו של המוח למציאת קשרים חדשים
בין מידע שצבר במהלך יום ומידע שכבר קיים בו, זו ה"יצירתיות".
ג'ונתן סקולר, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה,
פרסם ב 2005 את מחקרו שחיזק את הטענה כי אותן "שיחות פנימיות" ברשת שבין חלקי המוח
במנוחה קשורות ליצירתיות.
במחקר שעשה סקולר, גילה כי נחקריו הסטודנטים אשר איבדו הכי הרבה פעמים את הריכוז
במהלך משימה שנתן להם, קיבלו במבחנים את הציונים הגבוהים ביותר.
סקולר בחן גם את השפעת האלכוהול על היצירתיות וגילה שהשיכרות גורמת
להיות פחות מודעים לרגעי ה"חלימה בהקיץ" שלנו ולמחשבות שלנו באותם רגעים.
מכאן הסיק שכדי להיות יצירתי ולהפיק מרגעים אלה את המיטב –
עליך להיות במודעות, כדי שתוכל להבחין ברעיון טוב שעלה בך.
סקולר העיד על עצמו בראיון עיתונאי שכתוצאה מתובנות מחקריו,
מדי יום הוא מקפיד להתנתק מהכל ולצאת להליכה באמצע יום העבודה,
בחורשה לזמן של "חלימה בהקיץ מכוונת", בה אינו מכוון את חלימתו לנושא מסויים,
אלא נותן למוח לרוץ לכל הכיוונים ושם צצים הרעיונות הכי טובים.

לכן, כאשר מתרחש משהו בחייך, ביוזמתך או בהשפעה חיצונית –
כדאי לבחון היטב מדוע זה קרה וכשתסיק מסקנות, תחפש את הפתרון הייחודי שלך.
זה כבר מוכר וידוע, את זה כבר נסית / חווית והנה הגעת כעת לכאן.
צפה מעצמך ל'הברקה' חדשה!

המגבלות שקיימות בחייך מונעות ממך מלהיות יצירתי?

מחקרים טוענים שההפך הוא הנכון!
מסתבר שהיצירתיות במיטבה דוקא כאשר המסגרת אינה חופש מוחלט.
ד"ר פטרישיה די. סטוקס חקרה יוצרים והגיעה למסקנה שהם מנהלים את דמיונם ביד רמה.
שבשלב מוקדם בהתפתחותם הם הטילו על עצמם מגבלות משונות, שיסייעו בידם להתמקד.

ד"ר שנל ג'ויס, מומחית להתנהגות ארגונית ומרצה בבית הספר לכלכלה של לונדון,
בראיון ל"מוסף כלכליסט": "התחלתי להתעניין בקשר שבין יצירתיות לגבולות כשעשיתי את הדוקטורט שלי. היו לי כמה נושאי מחקר שמאוד עניינו אותי, והתקשיתי מאוד לבחור ביניהם. החופש האקדמי התברר כקללה לא פחות מברכה. בזבזתי שלוש שנים בלבטים. ניסיתי המון דברים, דיברתי עם המון אנשים. אפשר לומר שדי נתקעתי במקום. ואז הבנתי שאני לא היחידה. אמא שלי היא אמנית, וראיתי אותה במשך שנים נאבקת לעשות יותר מדי דברים במקביל, וראיתי כמה רע זה עשה לה. ואז החלטתי שזה הנושא שאני רוצה לחקור: איך אפשר לעזור לאנשים יצירתיים לקבל החלטות, ומה עוזר להם בדרך". 
בעקבות מחקרים שערכה, הגיעה ג'ויס לשיטת ניהול פגישות לסיעור מוחות המומלצת על ידה כאפקטיבית יותר: "אחרי שאני מציגה את השאלה שעל הפרק, אני מבקשת מכל המשתתפים, כל אחד בנפרד, לרשום על נייר 20 רעיונות אפשריים לבעיה שאנחנו מנסים לפתור. ואז אני מבקשת מהם לרשום עוד 20 רעיונות. הם כמובן יוצאים מדעתם. רוב אנשי העסקים חושבים שאין להם בכלל רעיונות, שרעיונות דורשים מחקר מקיף וכמויות אדירות של מידע, ושבכל מקרה אין 40 רעיונות לשום דבר. אבל, וניסיתי את זה בהרבה חברות, כולם בסוף מוצאים את הרעיונות האלה. כשאני עוברת על הדפים שלהם אני רואה מה חוזר שוב ושוב. ואז אני אומרת: הנה, אלו הרעיונות שחוזרים הכי הרבה ואלה יוצאי הדופן. בואו נתחייב על אחד מהם וננצל את הזמן כדי לשכלל אותו. לא מדברים על שום דבר מלבדו. אני מודיעה מראש שאנחנו יכולים לחזור בנו אחר כך. ברגע שהם מבינים שיש דרך חזרה, הם נרגעים ומתחילים לעבוד על הרעיון החדש. הם כמובן לעולם לא מבקשים לחזור אחורה. זה רווח אדיר. במקום לבזבז את הזמן על עשרה רעיונות שטיבם לא ברור, כולם משקיעים את המרץ שלהם בפיתוח רעיון לא רע אחד". 

החיים סוחפים ואנחנו פועלים מתוך הרגל. אז מדי פעם תעשה לך "עצירה" – תתנתק,
בלי טלפונים, מחשבים, אנשים. רק אתה!
ברגעים כאלה רעיונות חדשים יכולים לצוף ולהאיר מבפנים.

תפתח לדברים חדשים– לימוד חדש ושונה, ידע חדש, תחביב חדש, חוג חדש,
אנשים מסוג אחר– שונה ממה שעשית עד היום. לא מה שכבר נוח, מוכר וידוע.
תתייעץ ותקשיב לעצות ולרעיונות של אחרים, תשקול אותם, תתעניין בהם, תתייעץ עם אחרים.
וכן ברור שלפעמים נטעה. כי "אדם שלא טועה, לא ניסה מימיו משהו חדש" (אלברט אינשטיין),
אבל ההתפתחות בנויה על ניסוי ותהיה וגם טעיה שלך!
"יצירתיות היא תהליך למידה בו התלמיד והמורה נמצאים באותו אדם" (ארתור קוסטלר)

הרי התוצאה של מה שכבר עשית, ידועה.
תגוון, תחפש דרכים חדשות.
עזור לעצמך לעבור את השינוי המתאים לך.
הקורס: 5 השלבים לשינוי שישאר איתך לעד – עכשיו ללא תשלום >>

ג'ורדן פטרסון, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טורונטו טוען שלפריצת הדרך נדרשת מעבר לאינטלגנציה הגבוהה והחשיבה הייחודית גם תעוזה לפניה חדשה באיזשהו שלב בחייהם:
"לרוב, כדי לזכות ביתרון האאוטסיידריות מספיקה פניית קריירה חדה בזמן הנכון, ועדיף לתחום רחוק ככל האפשר מזה שהתמחית בו. כמה מהפסיכולוגים המשפיעים ביותר, לדוגמה, החלו בקריירה של מהנדסים או אנשי מחשבים, דבר שנתן להם יתרון גדול בכל הקשור למתמטיקה וסטטיסטיקה."
"בעבר האמינו שממעבר בין תחומים אפשר רק להפסיד", פטרסון ממשיך, "מה שלמדת בעבר לא שימושי עוד, וכעת עליך להתחיל מאפס בתחום החדש. היום ברור שזה לא הסיפור.
אתה מביא איתך כלים שהם לעתים קרובות שימושיים, וחשוב מכך, אתה מהיחידים שיש להם אותם". 

שינוי קריירה – נשמע לאנשים רבים מפחיד, מטלטל…
אבל הנסיון מוכיח שהתזוזה מהמקום הבטוח, מ'אזור הנוחות', מניעה אנשים לחשיבה קצת שונה, לתעוזה, ליוזמה וברוב הפעמים גם לתנועה קדימה, לצמיחה ולהתפתחות.
להדרכה חינמית על שינוי קריירה >>

במקום לחיות עם ה"אם" כך ו"אם" כך…
להפסיק לחיות בצל ה"שינוי בקריירה"
להבין מה באמת נכון עבורך,
בוא לבחון את עצמך באמת ובתמים,
להרשות לעצמך לשאול ולענות את השאלות המהותיות,
להקשיב למה שיש בתוכך ומשם לקחת החלטה ויוזמה.
מעוניין לבחון עם עצמך מה הוא רצונך האמיתי?
להבין מה עוצר את ההתפתחות שלך ?
לקבל החלטות לכאן או לכאן?
זה הזמן לקורס שיוביל אותך קדימה.
"הדרך לשינוי קריירה" בעלות של 294 ש"ח בלבד >>

חלק מן הנתונים במאמר זה לקוחים ממאמרו של ד"ר גוין סאס "רק היצירתי שורד" (גלובס 4.9.49)

את יודעת שאת רוצה משהו אחר? לא בטוחה מה? את כבר בדרך? ברור לך איך?

תמיד לפני שינוי כלשהו בחיים, טבעי להרגיש מבובלת, לחשוש מטעויות, להתלבט
בודאי ובודאי כשמדובר על שינוי קריירה.
איך מתמודדים ען חוסר הודאות של מה יהיה אחרי?
שינוי קריירה גורר איתו השפעות על כל אורח חיינו וסביבתנו…
איך יודעים במה לבחור?
איך מגעים למטרה (אחרי שכבר בחרנו)?

מצד שני, להשאר עם התחושות כמו:
"מגיע לי יותר טוב מזה"
"לא שלמה עם מה שיש ולא יודעת מה הלאה"
נמאס מהחיים כמו שהם עכשיו"
רוצה לקום בבוקר עם אנרגיות ליום חדש"

אבל… עם כל הכבוד… אנחנו לא יכולות לדעת מה יהיה אם…
ואולי ישמע לך מוזר, אבל זה חלק מהדרייב של החיים.
הסקרנות, המאמץ, הגילויים שבדרך,
בניית המטרות כל פעם מחדש.

תמיד זה מזכיר לי את הסרט "דלתות מסתובבות" (1998)
שהפך למושג בתחום ה"מה יכול להיות אם…"
שבו מצגות 2 עלילות מקבילות שכל אחת מהן שונה
ותלויה בהגעה בזמן או באיחור של הגיבורה לרכבת מסויימת.
כי אם הייתי יכולה לראות מה יקרה הלאה אם אבחר לעשות שינוי מסוג א' בקריירה,
אגיע למצב X
ואם אבחר לעשות שינוי מסוג ב' בקריירה אגיע למצב Y
ואם לא אעשה שינוי קריירה בכלל, אשאר ב"אזור הנוחות" שלי,
אגיע למצב Z.

מי יכול לדעת?
האמת היא שאף אחד מאיתנו,
ו… אל תסחפי להבטחות של תקשורים וכל מיני נביאים שיגלו לך את העתיד
כי את בונה את עתידך במו ידייך
זו אחריותך!
הרי אם תעשי משהו אחר, אפילו טיפה שונה מהמלצה כלשהי שקיבלת –
הכל ישתנה. נכון?
אז תעזבי הכל ותתרכזי באמת הפנימית שלך,
באינטואיציה אישית שלך,
כדי לדעת מה נכון לך
ובאיזו דרך להגיע לשם.

אז אם את המדריכה הכי טובה עבור עצמך,
איך תעשי את זה?
הכנתי לך קורס ממוקד, שמכיל פרקים ממוקדים וקצרים,
שיעזרו לך למקד את עצמך, באופן עצמאי.
הכנסי עכשיו>>
ואני בטוחה שתהני ממנו ותפיקי ממנו הרבה תובנות לגבי
מה? איך? למה? מתי? ועוד הרבה יותר…
יאללה, אני מחכה לך שם >>